2. הניגוד היהודי־ערבי

שבטי מדינת ישראל : ביחד ולחוד | 174 ישראלית קיצונית . כך, למשל, הצהרת חיפה משנת 2007 המתייחסת לציונות כמפעל קולוניאליסטי, מתעלמת מהפרת הערבים את החלטות האו"ם ותקיפת מדינות ערב את ישראל בשנת 1948 , מאשימה את ישראל בפשעים איומים שהקשר בינם ובין המציאות קלוש ביותר ואף כוללת דרישה לשינוי הגדרתה של ישראל מיהודית למדינה דמוקרטית בלבד, בה לנציגות הערבית תהיה זכות וטו ביחס לכל עניין הנוגע ל"זכויותיהם של האזרחים הפלסטינים בישראל" . הצהרה זו כוללת שקרים כה רבים, עד שקשה להאמין שהחותמים עליה קראוה . אולם, כשמתעלמים מהצהרות מנהיגים וממצעי בחירות, רואים תהליך שאת סופו קשה לשער : ראשית, בקרב הקהילה הערבית הנוצרית, שהישגיה גדולים ומרשימים, מתגבש מיעוט המבקש להגביר את הזדהותו עם המדינה וחלקים בו אף קוראים להתגייסות לצה"ל, דוגמת עבודתו של "פורום גיוס העדה הנוצרית", בראשותו של האב גבריאל נדאף ; שנית, עמדות הציבור הערבי אינן הומוגניות ומורכבות מזרמים אידיאולוגיים, תרבותיים ופוליטיים שונים ; כל אלה משפיעים על יחסו הכללי של ציבור זה למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ; שלישית, סקרים רבים מעידים על מגמות ...  אל הספר
כנרת, זמורה דביר בע"מ