| 73 בייורות -ל הרב-תרבותיות ב"קווי המהדרין" של הקהילה החרדית בישראל, אשר מהווה ביטוי לתופעה הרחבה יותר של הפרדת והדרת נשים . כאשר הנושא הגיע לבית המשפט העליון, בפרשת רגן, קבע השופט א' רובינשטיין כי יש לאפשר את קיום הנוהג ככל שהנשים שיושבות בנפרד עושות זאת מרצונן החופשי . זו הכרעה בעייתית בשני מובנים . ראשית, בהמשך לדיוננו בהבחנה בין המרחב הציבורי למרחב הפרטי, ככל שמדובר בקווים ציבוריים יש להעניק את הבכורה לערך האוניברסלי של שוויון מגדרי . הפרדה במרחב הציבורי תוצדק רק כאשר ישנם טעמים כבדי משקל שאינם פוגעניים כמו שמירה על צניעות הגוף, או כאשר אי אפשר ליהנות ממוצר או משירות ציבורי בלעדיה ( זהו האיזון שנקבע בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים ) . ככלל, במרחב הציבורי תינתן העדיפות לזכויות האוניברסליות ולעקרונות הצדק הציבוריים המעוגנים בחוקה . אך ההכרעה סבוכה יותר במרחב הפרטי . מה יקרה אם תונהג הפרדה בהסעה פרטית של חרדים ? בהקשר זה ההכרעה של השופט א' רובינשטיין יכולה להיות מוצדקת, אם אכן ישנה הסכמה אותנטית של האישה . אך האם אישה חרדית יכולה בכלל להסכים...
אל הספר