| 69 בייורות -ל הרב-תרבותיות המדינה ( כמו מיעוט האמיש בארצות הברית, למשל ) ידובר לרוב בשאלת ההתערבות ; אך כאשר ידובר בקהילה הפועלת בחסות המדינה ( כמו החרדים בישראל, למשל, הלוקחים חלק בהליך הפוליטי ונהנים מתקצוב מוסדותיהם ומינויים למשרות מדינתיות רשמיות ) ידובר גם בשאלת ההכרה . ההבחנה בין התערבות להכרה חשובה, מכיוון שלעתים נוהג לא ליברלי מסוים יצדיק אי-הכרה אך לא התערבות, אשר כרוכה במקרים רבים בעימות חזיתי עם בני הקהילה . מעבר לכך, כאשר נוהג מסוים אושר במסגרת ההליך הפוליטי מעורבים בנושא גם שיקולים דמוקרטיים של שלטון הרוב והפרדת רשויות . עם זאת, בכל המקרים בהם נפגעות זכויות בני קהילות עקב מדיניות רב-תרבותית — בין אם בתמיכת המדינה או בהיעדרה — למדינה חובה לוודא כי פגיעה זו מידתית . מידתיות הפגיעה תתמקד לרוב באיזון בין זכויות הפרט הנפגעות עקב הנוהג הלא ליברלי ( למשל, הזכות לשוויון מגדרי ) ובין זכויותיו התרבותיות המקודמות ( למשל, חופש הדת בכלל והזכות לקיים פולחן דתי בהתאם לנוהגי הקהילה בפרט ) . מצב בו האיזון פשוט יחסית הוא מצב בו יש גם פגיעה באוטונומיה ובכבודו של הפרט שפעילות הקהילה נכפית ע...
אל הספר