אנדרה מטלון | יובל שורר | סטנלי רבין 108 את התמונה שהייתה לי בזיכרון מכל הפעמים שביקר אצלי עקב כאבי הבטן שלו . נדרכתי והתקשרתי למכון הלב של בית החולים וקבעתי לו בעצמי את בדיקת אק"ג במאמץ לאותו הערב ממש . למחרת הוא חזר עם תשובת בדיקה שלא הייתה חד ‑ משמעית . אבל הדיסהרמוניה שבין התלונות שלו לבין התמונה שלו, המוכרת כל כך במוחי, גרמה לי להחליט לא להסתפק בבדיקת המאמץ ולהתקשר לקרדיולוג חבר שיראה אותו למחרת . רוברט אושפז באותו ערב ולמחרת עבר צנתור . צדקתי בהחלטתי לשלוח אותו להמשך בירור, מפני שהתברר שהיה לו עורק ראשי ללב סתום ב ‑ % 90 . תוך כדי הצנתור הוא עבר הרחבת עורק עם בלון, והוכנס לו תומכן לעורק ללא כל סיבוך או נזק ללב . סמוך לזמן שבו עמד להשתחרר מבית החולים, קיבלתי שיחת טלפון מאשתו שאמרה למזכירתי שהיא מבקשת מילה איתי, רוצה רק להתייעץ . נעניתי בשמחה, אך ליבי נפל כאשר היא אמרה שהקרדיולוג בבית החולים הציל אותו ושהיא רוצה עצה ממני איזו מתנה לרכוש לרופא המצנתר, מה נהוג לתת ומה מותר להם לקבל . פתאום הרגשתי שקוף, כאילו אני וכל העשייה שלי עבורם היינו כלום ! הרגשתי פגוע ולא יכולתי להפסיק לחשוב על...
אל הספר