37 לאורך השנים הרבות שבהן עבדה במחלקה לתכנון, התנסתה אקסלרוד כמעט בכל תחום מתחומי האדריכלות - מגורים, חינוך, תרבות ופנאי ואף תעשייה - אך יותר מכל הותירה חותם בתכנון חדרי אוכל בקיבוצים . היא תכננה 11 חדרי אוכל - שלושה כהרחבות של בניינים שתוכננו במקור על-ידי אדריכלי הדור הקודם, שישה שתכננה מן היסוד, וכן חדרי אוכל בכפר הנוער אשל-הנשיא שבנגב ובמפעל הסוללות של חברת תדיראן בקריית-עקרון - הנושאים כולם את חתימת ידה המובהקת . המומחיות שהשחיזה לעצמה אקסלרוד, ברוח הזמן והמקום, התפתחה כמעט יש מאיִן, שכן חדרי אוכל קהילתיים ושיתופיים לסועדים רבים כמעט לא תוכננו ברחבי העולם, ודאי לא בהיקף שנרשם בתנועה הקיבוצית בישראל, מה גם שבארץ התמחו בתחום אדריכלים מעטים . חדרי אוכל לגופים כמו מערכת הביטחון או חברות גדולות מתוכננים גם כיום, אך לרוב כחלק ממתחם שחדר האוכל מהווה בו רכיב אחד מני רבים, והוא חסר מעמד ייחודי עם ביטוי תרבותי-אדריכלי מובהק . חדרי האוכל שתכננה אקסלרוד בקיבוצים, לעומת זאת, עוצבו כמבנים ייצוגיים ויוצאי-דופן במערך הבנוי סביבם, לשירות קהילה אידיאולוגית ורב-גילאית . חשיבותו העקרונית של חדר האוכל ...
אל הספר