סוף דבר 465 הייתה מוטלת על כתפיו של עזרא בנבנישתי, הדאגה להשיא את ילדיו לבני זוג הראויים בעיניו, ואין ספק, כי דאגה זו העסיקה אותו והעיקה עליו, עד שהצליח למצוא לילדיו שידוכים מתאימים, לשביעות רצונו המלאה . כאדם השוכב על ערש דווי, המביט לאחור ובוחן את חייו, ואת הישגיו והצלחותיו, יכול היה עזרא בנבנישתי להביט בצער ובכאב על כישלונותיו בשדה העיתונאות, על המשברים הכספיים, והתהפוכות שעבר בחייו ( כולל המשבר בשנת ,1875 בעת ירידת הערך החדה של הכסף התורכי, שפגעה קשות באנשים רבים בירושלים, עזרא בנבנישתי בתוכם ) , ויותר מכול, על הכישלונות החוזרים ונשנים, לחולל שינוי משמעותי בירושלים בשדה החינוך, בעניין קידום והרמת קרן יושבי ירושלים, מבחינת השכלה ורכישת דעת, והטבת מצבם של עניי ירושלים ( ראה פעילותו בשנות ה- 70 במסגרת חברת "תפארת ירושלים" וה"ספרייה על שם מונטיפיורי ואשתו" ) . מצד שני, יכול היה עזרא בנבנישתי להסתכל אחורה, בסיפוק גדול, על הצלחתו ותרומתו להקמת בית הספר הכללי לנערי ישראל בביירות בשנת ,1879 על השנים בהן לימד בבית הספר הברליני של היתומים בירושלים, ולאחר מכן ( ב- 1885 ) , על בית הספר ללימוד ...
אל הספר