244 עפרה כהן-פריד ורק שמות הנופלים היו שונים . סבים ואבות שאבותיהם ליוו את יציאתם למלחמות ששת הימים, יום כיפור או לבנון הראשונה ביכו את נפילתו של נכדם ובנם, שליוו אל המלחמה הנוכחית . בחורף ,2016 בהיותי בשלבי כתיבה מתקדמים, החל בחברה הישראלית ויכוח נוקב בנוגע למעמדו של השכול הישראלי לעומת השכול 229 מצאתי הפלסטיני וההתמודדות שהוא גוזר על הורים באשר הם . את עצמי נעה בין קולותיהם של הורים שמסרו את עדות אובדן בנם לאורך השנים לבין קולות המציאות העכשווית ואירועי השכול שזה עתה אירע . בקריאה ובהאזנה לעדויות אלו ליוותה אותי ההבנה בדבר תפקידה של מסירת עדות על טראומה שמנסח המחקר שעוסק בעדויות אלו : נשיאת עדות בפני קוראים או מאזינים אינה רק דיווח על עובדה או אירוע, אלא כרוכה ברצון למסור את עצמך ואת סיפור העדות בידי אחרים, במחויבות לספר על אירוע "שבעצם הגדרתו, תקפותו והשלכותיו, חורג [ מן ] האישי אל עבר 230 תקוותי כי החיבור הנוכחי מרחיב ומעמיק את נקודת הכללי" . המבט ועשוי לתרום ליתר הבנה והקשבה לשבר השכול במלחמה, הן ברמת היחיד והן ברמת החברה הרחבה, ולתמיכה וסיוע לאלו ששבר זה פקד את חייהם . 229 . בהקש...
אל הספר