5 'איך לכתוב עליך בני ועלינו בלעדיך?' זיכרון, מגדר והֶקשר היסטורי במבט־על

230 עפרה כהן-פריד את שירת "שיבת-ציון" : "הזורעים בדמעה ברינה יקצרו" . את בניה של המולדת החדשה וגם את אבותיהם מלווה הידיעה כי לא יזכו ללבלוב וצמיחה . בבכי ומכאוב, שכמו ידועים מראש, יִיקָּצְרוּ חייהם במאבק על הגנת המולדת . תרומת ניתוח מגדרי לחקר שיח השכול במלחמה ניתוח מגדרי של כתבי הזיכרון הפרטיים משרטט מורכבות בנוגע למשמעות השכול במלחמה . לצד כתיבה שמשמיעה את קולו של המגדר האבהי-גברי ונותנת מבע לנרטיב ההגמוני-לאומי, מופיעה כתיבה שמערערת על נרטיב זה וחותרת תחתיו ומשמיעה את קולו של המגדר הנשי-אימהי . שני קולות אלו, יש להדגיש, מופיעים בכתיבת אבות ואימהות כאחד . שימור הנרטיב ההגמוני והחלוקה המגדרית המקובלת מופיע בהתייחסות לתפקידי ההורים ולקיומה ומהותה של שרשרת המגן הגברית הבין-דורית . חריגה מהם מתבטאת במעמדם ההולך ומשתנה של אתוס ההקרבה ושל השואה כמעניקי משמעות לנפילת הבן, בדמותו ההולכת ומשתנה של הלוחם הישראלי, בשימוש בשפת אם ובלשון הלאום לתיאור השכול ובהתייחסות לאופן שבו האובדן זוכה למבע . עבור אבות ואימהות כאחד, כתיבת הזיכרון נשזרת אפוא מתוך השיח ההגמוני בתרבות אך גם מחוצה לו . בנוגע לשיח ...  אל הספר