1 שפת השכול במלחמה - בין הפרטי ללאומי: שפת אם ולשון הלאום

32 עפרה כהן-פריד ומודרים מעיצוב השיח ההגמוני . המחקר שנשען על קטגוריית המגדר מערער על הפרדה דיכוטומית זו ומזהה כי אמנם המרחב הפרטי נתון להשפעת תהליכים ציבוריים-לאומיים, אך בד בבד 67 מתח זה נוכח גם בזירת הוא גם משפיע עליהם ומעצב אותם . ספרות הזיכרון האישית ומורה כי שכול במלחמה מצוי בתווך שבין שתי הזירות, והן שמעצבות את המשמעות המורכבת שהוא נושא . 68 וכך בכתיבת הורים כך בכתיבת הורים לנופלי מלחמת השחרור, בארבע המלחמות שהן מושא עיסוקו של ספר זה . גם לאחר מלחמת ששת הימים עסקו הורים במתח שבין שתי הזירות . אביו של יונתן יחיל כותב : "עוד באחד המכתבים משירותו הצבאי נתן ביטוי לחשיבות המכרעת שישנה לזיקה ל'מולדת הקטנה' - המשפחה והידידים הקרובים, כיסוד לזיקה אל כלל האומה והמולדת" ( 55 ) . אמו של מתי בירנבאום מבטאת את המתח : "יש אבל לאומי, השתתפות בצער . אבל הכאב, הגעגועים, הצער, לא מתחלקים . נפלו בנים בקרבות : לחברה למולדת . אתה אחד הבנים . בשבילנו אתה כול הבנים, כי רק אחד ויחיד היית לנו" ( 37 ) . כתיבת האם מבטאת את ההיבט האישי-משפחתי יותר מכתיבתו של האב, אך חלוקה זו אינה חד-משמעית . אביו של אבנר ב...  אל הספר
רסלינג