חנה יפה 50 בניית קטמנדו במקום שקוע טופוגרפית נחשבת למסוכנת מאוד ומובילה להרס . כללים אלה נראים אבסורדיים בעיניים מערביות, אך האחרון שבהם מוכיח שהם נבעו מניסיון - כל יושבי מקום המועד למונסונים יודעים שהוא יוצף כל שנה במשך חודשים רבים . גם מטייל בן-ימינו הפוסע ברחובות קטמנדו מבחין היטב בפריסה הברורה של הרחובות הראשיים - בכיוון צפון-דרום ומזרח-מערב - הפוגשת את הציר הראשי של העיר שלאורכו ממוקמים הכיכרות והמקדשים . ציר זה הנפתח אל המרחבים הינו הדרך הקדומה הודו-נפאל, והבזארים שלאורכו הם אזורי מסחר שוקקי חיים גם בקטמנדו בת ימינו . במפגשים של ציר זה עם הרחובות החוצים אותו נוצרו חללים פתוחים שבהם ממוקמים מקדשים ופגודות, שכולם פונים לכיוון רוחות השמיים בהתאם לסכמת התכנון ההינדית, אך עם זאת יש בהעמדתם שוני ומורכבות . המטיילים לאורכו זוכים לחוויה מרתקת ושונה, שכן המפגש בין הרבעים והציר המרכזי אינו מובן לעיניים מערביות . סכמה זו נעלמה בהדרגה ברחבי הודו, עקב תהליכי הכיבוש והמודרניזציה, אולם בנפאל ניתן לזהותה . הערים, היצירה גדולת הממדים של האדם, הינן למעשה, כפי שנתפס על ידי ההינדים בהתאם לאמונתם הדת...
אל הספר