172 עקרון אי-הידיעה טובות במקרים קודמים, ולהימנע מפעולות שהובילו לתוצאות רעות ( ועל ידי כך ליצור חוויות מתקנות ) . האמת היא שהעיקרון הזה פועל לא רע בקנה מידה קטן ובמערכות פשוטות : אם בכל פעם שאני יוצא מהבית אחרי שמונה בבוקר אני מאחר לעבודה בגלל פקקי תנועה, הרי שאם אצא בשבע אימנע מהפקקים ואגיע בזמן . לימוד מהניסיון הוא המקבילה האישית של לימוד מההיסטוריה . לרוע המזל, בקנה מידה גדול ובמערכות מורכבות הרעיון הזה הרבה פחות אפקטיבי — שלא לומר, כלל לא אפקטיבי . כאמור, אף מערכת היסטורית מורכבת אינה חוזרת על עצמה בדיוק, ולמעשה, אפילו לא בערך . לכל היותר אפשר לזהות דמיון בין מערכות היסטוריות — בוודאי לא זֶהוּת . אין דין השתלשלות מאורעות היסטוריים כדין שרשראות של מולקולות די-אן-איי שניתן לזהות באופן מדויק ומוחלט . בין שתי מערכות היסטוריות עשוי להתקיים דמיון חלקי, באלמנטים מסוימים שלהן, אך בוודאי יהיו ביניהן גם הבדלים ניכרים — מה שהופך את הדמיון הזה לסובייקטיבי, כלומר לכזה התלוי בנקודת ההשקפה, הלוא היא האג'נדה מיודעתנו . בעוד שצופה אחד יבחר לראות את קווי הדמיון ולהתעלם מהשוני, יעשה האחר בדיוק את הה...
אל הספר