66 אליסף תל-אור הירושלמי כמו גם בתלמוד הבבלי, הסוגיה נפתחת בציטוט דברי התוספתא . אלא ששינוי נוסח, לכאורה מקרי וזניח, יכול לרמז על מה שעתיד בהמשך הסוגיה להתפתח לנקודת המחלוקת העקרונית בין התלמוד הבבלי לבין התלמוד הירושלמי בשאלת יישום הרעיון של "אלו ואלו דברי אלוהים חיים" הלכה למעשה . התוספתא מתארת את מעשיהם של בית שמאי ובית הלל שנשאו נשים אלו מאלו - למרות חשש הממזרות שלעיתים נוצר מהמחלוקות שביניהם . והנוסח של התלמוד הירושלמי לסיכום מעשיהם של בית שמאי ובית הלל הוא : "נוהגין באמת ושלום" . בין האמת והשלום שורר מתח כמובן, ועל כן כבר באמירה זו מגולם רמז שבית שמאי ובית הלל אכן נהגו בדרך ייחודית שאין בה לא ויתור על האמת שהם מחזיקים בה אך גם לא ויתור על השלום . התוספתא בתלמוד הבבלי : נוהגין בחיבה ורעות נוסח התוספתא בתלמוד הבבלי כמעט זהה לזה שבתלמוד הירושלמי, אך התיאור של מעשיהם של בית שמאי ובית הלל נחתם במילים : נוהגין בחיבה ורעות . החלפת המילים "אמת ושלום" ב"חיבה ורעות" יכולה לרמז על הגישה השונה של התלמוד הבבלי לשאלת יישום הנישואין בין בית שמאי לבין בית הלל למרות חשש הממזרות . נקודת המחלוקת בי...
אל הספר