34 רחל עופר המַתיש ( ממגילת שיר השירים ) והייאוש ( מספר איוב ) . באמצעות ספר "התנ"ך החדש" מבקר המשורר את נטייתנו שלנו - הקוראים - להתעלם מהמורכבות ומהקשיים שבתנ"ך ולקרוא, ללמוד ולכתוב אך ורק על אודות ההיבטים הנוחים לנו . עמיחי מאיר באור אירוני את סוגיית הצנזורה הספרותית של התנ"ך . הקושי להתמודד עם ספר התנ"ך על מכלול היבטיו, והרצון "לצנזר" אותו לפי נוחיותנו, או להתאים אותו לאידאולוגיה זו או אחרת, מאפיינים לא רק את הקוראים בני זמננו ששירו של עמיחי מכוון אליהם, אלא אולי גם את הקוראים ( והכותבים ) מתקופות מוקדמות יותר . הזיקה של משוררי תקופת ההשכלה לתנ"ך דומה בעיניי לסוג של "סינון", כלשונו של עמיחי . שירתם המגויסת מעידה על נטייתם ליצור מעין "תנ"ך חדש" המתאים לאידאולוגיה שלהם, והקוראים בו עלולים לחיות באופן "מצונזר ומודבק ומוגבל ובשלווה", כפי שמתריע עמיחי בשירו . שירה מגויסת יהודה לייב גורדון ( להלן : יל"ג ) , שמטבע הלשון שטבע, "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ", הפך לסיסמת המשכילים בני דורו, היה מגדולי המשוררים העבריים של תנועת ההשכלה היהודית ברוסיה . קריאתו המחודשת בתנ"ך כרוכה...
אל הספר