69 קיצור תולדות השמאל בעולם התגבשות הרעיון האנרכיסטי כשוליית אומן לשעבר שימר פרודון בהגותו כמה רגישויות וסתירות האופייניות ללא מעט מבני מעמדו ודורו . הוא היה מיזוגן נוראי, יודופוב קיצוני ובכלל קסנופוב שחשש בעיקר מאנגלים . בד בבד, לאורך כל ימיו לא זנח את סלידתו מתלות, משררה או מכניעה, וצימאונו לחופש ולאוטונומיה מעולם לא נתפס כמשני במלחמתו למען שוויון וצדק חברתי . במישור הפוליטי, פרודון תמיד ידע שסוציאליזם, אם יבוא, חייב להתממש, אומנם ללא מרות הקפיטל, אך גם ללא סמכות המדינה, ותוך פיתוח מגמות ניהוליות המבוססות על דה-צנטרליזציה ועל פדרליזם . בדומה לרוסו הוא חשד ופקפק בכל ייצוג פוליטי ריכוזי ותמך רק בפוליטיקה מבוזרת של התאגדויות, שתנהל את הייצור בצורה של הדדיות עממית . בספרו החשוב הראשון, מהו הקניין ? ( אשר קרל מרקס, הגולה הגרמני בפריז, החשיבוֹ כחיבורו הטוב ביותר של פרודון ) , ניתנה התשובה הידועה : "הקניין הוא גניבה" . עם זאת, בכל כתביו לאחר מכן לא שלל פרודון קניין אישי לחלוטין . הוא מעולם לא האמין שהלאמת כלל אמצעי הייצור, כלומר הפיכתו של הקניין הפרטי לקניין ממלכתי, היא שתוליך לחברה צודקת ו...
אל הספר