2 האמנות הפלסטינית הקאנונית כנקודת ייחוס

71 סַבְּרָה בציור נראים אֵם וילד בשולי כביש . ברקע, בדיונות המדבר שמאחורי גדר מצוירים חמור, עמוד מתח גבוה בודד ותמרור המציג שלוש פירמידות ובצדן הכיתוב N 650 . גווה של האישה הכורעת מכופף ומגונן על התינוק שגופו מצונף בחיקה בכיוון הנגדי . על ברכי האישה מונחת מטפחת ועליה פיתה נגוסה . גוף האישה וגוף הילד מטופלים באופן פיסולי . גופה, ידיה, כיסוי ראשה ושערה של האישה נראים כגלילים בעוביים שונים . הקווים המעגליים והנפחים המאפיינים את גופיהם של האישה והילד חוזרים גם בתיאור הדיונות . פני האישה המשורטטות, אפה הישר ועיניה הגדולות מזכירים צלמית כנענית . שם העבודה והחמור הנראה באופק מרמזים לסיפור מהברית החדשה על בריחת מריה, ישו התינוק ויוסף למצרים משנודע להם שהמלך הורדוס מתכוון לרצוח את כל הילדים באזור בית לחם ( הבשורה על פי מתי, ב ) ובד בבד גם מעלים על הדעת את סיפור גירוש הגר וישמעאל בנה ( בראשית, כא - כב ) . אולם תמרור הפירמידות ממקם את הסיפור במרחב עכשווי, גרוטסקי וטרגי כאחד . בדומה לשמוט וליוצרים פלסטינים אחרים, שרכשו את השכלתם האמנותית במוסדות מערביים או בכאלה שאימצו את הגישה האירופו-צנטרית של ת...  אל הספר
רסלינג