ד. בסבך היחסים הדיפלומטיים

72 שנוצר, לא ניתן היה לשחרר עובדים אלה מעבודתם בצירות, מחשש שייאסרו 199 מצב חמור זה הדאיג את הסגל באשמת הכשלת פעילותה של הבולשת . הדיפלומטי הישראלי . האשמת הצירות במעורבות בהסתה של הציבור היהודי והצגתה כמרכז לפעילות ריגול הקשו על פעילותה, הן בענייני העלייה וכן ביחסים הדיפלומטיים בכלל . לאחר ההפגנות בפברואר 1949 הגיע הציר רובין למסקנה כי עליו לפעול בדחיפות לשיפור היחסים בין שתי המדינות . כדרכו, ניסה רובין לנצל את קשריו האישיים וביקש להיפגש בדחיפות עם אנה פאוקר, שרת החוץ, בכוונה להסיר מהצירות ומהשליחים הישראלים העצורים כל אשמה של מעורבות בהפגנות, אך בקשתו נתקלה בקיר אטום . רק ב- 1949 . 3 . ,1 לאחר ימים של המתנה, התקבל הציר לשיחה במשרד החוץ הרומני, אך לא על ידי 200 כזכור, זומן שרת החוץ, כבקשתו, אלא על ידי סגנה, גאורגה פראוטיאסה . רובין לפראוטיאסה בבוקר ההפגנה השלישית, הגדולה מכולן, ונדרש למנוע את קיומה . עתה קיבל פראוטיאסה את פניו של הציר בקרירות, סירב להתייחס לכל ניסיון של רובין להציג את עמדתו לגבי ההתקהלות מול הצירות, וקטע בגסות את דרישתו של הציר להתייחס להבטחות שקיבל מפאוקר בפגישתם הקו...  אל הספר