א. תחילת היחסים הדיפלומטיים בין ישראל ורומניה

44 אנשי צוות הצירות, שהורכב מחברי מפלגות ציוניות בישראל — בהם משה אגמי, פעיל מפא"י שהגיע לרומניה כבר ב- 1944 והיה ידוע כאיש המוסד לעלייה — נחשבו מראש כמייצגי הציונות הריאקציונרית, הנוגדת את האינטרסים של השלטון . לפני הגעתם לבוקרשט הכינה הבולשת תיקים עם מידע אישי על 108 עברם וקשריהם המשפחתיים ברומניה . שתי תמורות במדיניות הבינלאומית של ברית המועצות ב- 1948 הביאו את המפלגה הקומוניסטית ברומניה לשנות באורח מהותי את מדיניותה בנושא העלייה, ובהמשך להפסיק את הפעילות הציונית במדינה, תוך הגדרתה של התנועה הציונית כתנועה לאומנית וריאקציונרית : א . הכרזת מלחמה נגד "הסטיות הלאומניות" של טיטו, שליטה של יוגוסלביה, שפגעו בהגמוניה הסטאליניסטית במדינות הגוש המזרחי . ב . שינוי האוריינטציה הפוליטית של ברית המועצות במזרח התיכון ובפרט כלפי מדינת ישראל והעלייה . שינוי זה בא לידי ביטוי במאמר של הסופר היהודי-סובייטי איליה ארנבורג, שהופיע בפראבדה, עיתונה של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, ב- 1948 . 9 . ,21 תחת הכותרת "מכתב פתוח" . במאמר, שתרגומו לרומנית פורסם בסקאנטייה ( Scânteia ) , עיתונה של המפלגה הקומוניסטית ה...  אל הספר