יהדות ופוסטמודרניזם | 429 | את הציונות הדתית, כפי שאטען בהמשך . אמת נכון, מכינות וישיבות הסדר הולכות ומתרבות, אך האם שם נמצא רוב הנוער ? עד כמה הנוער שהתבגר והשתחרר מהצבא, וגודש את האוניברסיטאות, נאמן לדרך הציונית-דתית ? ומה עם תופעת החילון שכלל וכלל אינה נעלמת ? ובכלל, יש לשאול מה קורה לבחורים הטובים כאשר הם עוזבים את הישיבה ומגיעים לאוניברסיטה . לא פעם שמעתי תלמידים, אפילו כאלה שלמדו בישיבות 'פתוחות', טוענים : 'רימו אותי בישיבה' . כאשר הגיעו לאוניברסיטה פגשו תמונת עולם אחרת, ונוכחו כי התרבות החיצונית עִמה עליהם להתמודד שונה בתכלית מזו שהוצגה בפניהם בישיבה . כבר היה מי שחזה שכתוצאה מההתנגשות בין התורה לבין התרבות המערבית יתפורר הציבור הדתי וית פלג לקבוצה קונסרבטיבית ולקבוצה חרדית או חרד"לית ; ניתן לומר שאנו חוזים בהתגשמות תחזית זו לנגד עינינו . בעיניי הבעיה אינה רק באגף האחד אלא גם בשני, קרי בתופעת החרד"ל . בחלק מהישיבות ישנה החמצה של העמדה הציונית-דתית בגלישה לכיוון פונדמנטליסטי נוקשה, המתרחק מהשילוב שאנו מאמינים בו : מושרשות בארץ במובן העמוק והפשוט שלה, יחד עם מושרשות בערכים אוניברס...
אל הספר