ההיעדרות המחופצנת

מעשה האמנות — בין משמעות להתענגות 73 חיבור אקראי לכאורה של דימויים, כמו בשעת החלום ( המנצלות את התנועה בין המובן לצורה שמאפשר המסמן המיתי, שהרי כל תחביר סינתטי בין דימויים מאפשר להגיע לתוצאות הנראות סוריאליסטיות ; יצירות שמעצם הגישה מוצדקות אפריורי . כהוכחה על דרך השלילה, בארת בוחן מצב שאין לו בעליל הצדקה : ארגון של אובייקטים ) ביצירת אמנות, למשל ( באופן שאינו מאפשר שום מובן . לפני שנמשיך עלינו לברר : מה כוונתו של בארת בניסוח : "אופן שאינו מאפשר שום מובן" ? לשם כך נפנה למסה יסודות בסמיולוגיה, שבה בארת מתייחס לסוגיית אי – היתכנות המובן . הוא אומר שם שאין מובן אלא זה הנוצר בתוך שפה : דומה שנעשה קשה יותר ויותר להעלות על הדעת מערכת של תמונות, או של אובייקטים, ש מסומניה יוכלו להתקיים מחוץ לשפה ; לתפוס מהי משמעותה של עצמות כלשהי פירושו בהכרח להסתייע בפעולת החיתוך של הלשון : אין בנמצא מובן אלא מובן שכינו אותו, ועולם המסומנים אינו אלא עולם של 137 שפה . תמונה מהסרט רווי הצירופים הסוריאליסטיים : ”כלב אנדלוסי” ) Chaine Andaluse ( . בבימויים של לואיס בונואל וסלבדור דאלי ) Bonuel & Dali ( , 1929 חו...  אל הספר