2. מן הדַוְלַה המסורתית אל המדינה המודרנית: המעבר שלא נשלם

40 ב י ן י צ יב ו ת ל מ ה פ כ ה : ע ש ו ר ל א ב י ב ה ע ר ב י המקורית של מילים מעצבת את משמעותן ואת השימוש בהן בתקופות מאוחרות“ . 2 האלידיי רואה טענות אלה ביטוי ל“תעלולי האטימולוגיה“ . נראה שאין ממש בביקורת הזאת . ניתוח עומק של הטרמינולוגיה הנמצאת בשימוש לגבי גופים פוליטיים — במקרה זה בעולם הערבי — אמנם אינו המכשיר היחיד, ובהחלט גם לא העיקרי, להבנת המציאות הפוליטית, אולם אין ספק שהוא יכול לשפוך אור על היבטים חשובים שלה . שלמה אבינרי ( שוודאי אינו חשוד ב“אוריינטליזם“ ) אמר כי “מדינות מצליחות להתבסס במקומות בהם יש 3 אכן, ניתוח אטימולוגי של מינוח מקובל הואלתודעת המדינה עומק היסטורי“ . דרך יעילה לבדוק באיזו מידה הוביל התהליך ההיסטורי להתפתחות התודעה הדרושה לביסוסה של המדינה . לפיכך, נכון יהיה לומר כי המונח “מדינה“, המצוי בשימוש נרחב, נטוע במשמעויות מן העבר שאינן עולות בקנה אחד עם משמעות המדינה כיום . ככל שהמרתן למשמעות החדשה טרם הושלמה, ניתן לצפות כי זיקתו של הפרט למדינה תהיה רופפת יותר ושלכידותה של המדינה עצמה תהיה פחותה יותר . להשלכותיו של מינוח טעון על עניינים פוליטיים, כאלה שיש להם קשר...  אל הספר
כרמל