עיונים בהגותו של ר׳ שאול סיררו 8 אותה עת, היינו בקרב צאצאי המגורשים שכיהנו כחכמי קהילת יהודי פאס ורבניה . שלוש האסכולות העיקריות שנתגבשו בהגות היהודית בימי הביניים – פילוסופיה, אסטרולוגיה וקבלה – הוסיפו לעצב את השקפתו של סיררו, ותפיסותיו בסוגיות השונות משַקפות מסורות מקבילות אלו . עם זאת, נראה כי סיררו בחר – במודע – לאמץ דווקא את גרסאותיהן המתונות של שלוש האסכולות הנזכרות ולא את גרסאותיהן הרדיקליות . זאת ועוד : אף שמסורות מקבילות ומשלימות אלו השפיעו עליו במידה ניכרת, הוא גילה עצמאות רבה בעיבוד מקורותיו . אומנם הגותו של סיררו אקלקטית ומושפעת מזרמים מקבילים, ולעיתים סותרים, ותפיסתו אינה מנוסחת באמצעות דיון שיטתי ומקיף כי אם מתוך דרשות מזדמנות ( גם אם רבות ומגוונות ) , אך דומה כי הוא בעל משנה סדורה, גם אם לא תמיד עקבית, בסוגיות המרכזיות שנתלבנו בהגות היהודית של ימי הביניים ושלהי התקופה . סיררו הורה כי האל ברא את העולם ברצונו, גם אם הציב משמעויות מקבילות לאופן הבריאה, ומכאן לחידושו . חוקי הטבע והמערכה האסטרולוגית ( במקביל ) הם המנהיגים את העולם, אולם ביכולת האל – כבורא העולם וקובע חוקיו – ...
אל הספר