א. התמודדות עם בעיית מחשבות זרות בספרות הקבלה

05 פרק ג : המתקת המחשבות כמיתוק דינים פוטנציאליים ההקפדה על נקיות המחשבה היא עתיקה במחשבה היהודית, וחוזרת אחורה עד לכדי מחשבת פיגול כפי שפירשו אותה חז״ל, כאיסור לחשוב חוץ למקום וחוץ לזמן בזמן עבודת 4 הבעיה הלכה והחריפה ככל שהתפילה נתפסה ונצבעה בגוונים מדיטטיביים הקרבנות . 5 ) בתפילה היא קריטית יותר ויותר, עם עליית הקבלה . היכולת להתרכז ( ״להתבודד״ בקבלה, הן בזו המכונה תיאוסופית, המכוונת להשגת ייחודים באלוהות, והן בזו המכונה 6 אידל הצביע על כך שהביטוי אקסטטית, אשר מכוונת להתעלות הנפש והשגת נבואה . ״מחשבות זרות״ נמצא לראשונה בספר ״שערי צדק״ של אבולעפיה, ומאוחר יותר בספרו הקאנוני של ר׳ אשר בעל הטורים, בפִּסקה המפורסמת המלמדת ש״חסידים ואנשי מעשה . . . שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות״, בה הוא דורש שאדם ״יסיר כל מחשבות 7 הטורדות אותו״ ( טור אורח חיים, סי׳ צח ) , מונח הקרוב כמובן לביטוי ״מחשבות זרות״ . התפתחות משמעותית בתחום הטכניקות הקבליות להשגת ריכוז התרחשה בקבלת 8 לדעת אידל, ״עליית חשיבותן של המחשבות הזרות ביהדות היא חלק מהתרחבות צפת . הרפלקסיה על מצבו של המתפלל, כחלק מהתעצמות הסדר הליטורגי ...  אל הספר