240 כאן בדאונטאון איסטסייד, נתקלים בה כדבר שבשגרה . ליסה מזנקת על רגליה, ובקבוק הפלסטיק נופל בנקישה ארצה ותכולתו נשפכת . "איך יכול להיות לי עגבת ? " היא קוראת בקול שהוא מזיגה של פליאה ילדית ותלונה . "חשבתי שזאת מחלת מין . " "זה נכון . " "אבל אפשר לחטוף אותה כשהבחור רק גומר לך על הכּוּס ? " הנאיביות שלה מותירה אותי חסר מילים לרגע . "מי זה היה ? " אני שואל . "גם הוא צריך להיבדק . " "מאיפה לי לדעת, דוֹק ? זה היה בסמטה . חיפשתי כסף לקוק . זה היה יום לפני רביעי – קצבאות ולא יכולתי לחכות יותר . " מכורים רבים סיפרו לי שקוקאין הוא נוגשׂ קשוח יותר מהרואין, שקשה יותר להימלט מפניו . אמנם תסמיני הגמילה הגופניים שהוא גורם רחוקים בחומרתם מאלה שגורם הרואין, אבל נראה שקשה יותר לעמוד בפני הדחף הפסיכולוגי לצרוך אותו — גם כשכבר לא מפיקים ממנו הנאה רבה . קוקאין מגביר את רמות המוליך העצבי דופמין במוח באמצעות חסימת ספיגתו בחזרה אל תוך תאי העצב ששיחררו אותו . ( זכרו כי כל הסמים פועלים באמצעות התחברות לאתרי קולטנים על פני התא . ) השפעות הקוקאין מתפוגגות מהר מאוד, משום שהוא תופס את אתרי הקולטנים לזמן קצר בלבד ...
אל הספר