4.5 יידיש כשפת תרבות יהודית בתרבות הלאומית

יעקב שכביץ 'משוחח תרבות' עם העלייה הראשונה׀ 169 מלחמת המשכילים ביידיש והבחירה בעברית חדרו לעומק האידאולוגיה הציונית והיו לרכיב מרכזי בה . אליעזר בן יהודה הנחשב לדמות בולטת בין מחוללי התחייה של העברית, ביטא זאת במאמריו, בהם הוא מצביע על זיקה בולטת בין 'הלאומות' היהודית ובין השימוש בעברית כשפה משותפת ליהודים החיים בתפוצת השונות . לדעתו, הדיבור 150 תפיסה בעברית חייב להיות מרכיב בסיסי בתחייה הלאומית, המדינית והתרבותית . זו באה לביטוי במאבק על החינוך העברי מימי העלייה הראשונה ובכל התקופות 151 שפת הטקסטים בעברית, שפת הכתיבה והתפילה, לא השפה המדוברת שלאחריה . היום-יומית, נתפסה כשפת התרבות הגבוהה, שאותה יש לקבוע כשפה הדבורה ולבטל את זו הנמוכה — היידיש . זהו חלק מן המהפך הלאומי . הבחירה בעברית הייתה חלק ממערכת 152 בזיכרון הקולקטיבי היחסים הסלקטיבית שפיתחה הציונות כלפי עברה של האומה . השונות, וכן לרקע המסייע של קיום מקורות מסורתיים ויצירה ספרותית בתקופת ההשכלה ולשלבים של תהליך התחייה . על תחייתה של השפה לא רק כשפת דיבור אלא גם כשפת תרבות ראו אצל תמר סוברן, 'העברית כשפת תרבות', העגלה המלאה, מאה ו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן