651׀ יעקב שכביץ איש העלייה הראשונה כחרש תרבות 117 שאלת החינוך נעשתה בשנות מטרותיו ולהשלטת תפיסת עולמו בכל תחומי החיים . התשעים של המאה התשע-עשרה 'לסדן עליו הכו בקורנסים מכאן ומכאן' . הפולמוס החינוכי, יותר מפולמוס השמיטה, נעשה לקו פרשת המים בין היישוב הישן לחדש, בין דתיים לחילוניים, בין זקנים לצעירים, בין משמרים למחדשים, והוא חייב את משכילי היישוב הישן להחליט אל איזה מחנה להצטרף . המאבק ביטא את התכליות החינוכיות השונות של המחנות המתעמתים — אם יש לראות את החינוך כהמשכה של תנועת ההשכלה לתיקון האדם והחברה היהודית או כתורה לשמה להכשרת בני תורה, או כאמצעי ליצירת מרכז רוחני ופיתוח תרבות לאומית מקורית, כאמצעי להכשרה לצורכי קיום והצבה חברתית או כתחליף לפעילות מדינית וכביטוי לנוכחות ולפיתוח חברה לאומית חדשה . בשאלות אלה רבו הפולמוסים בין חילוניים לדתיים . הפולמוס היה בין היישוב הישן וזה החדש, אך גם בתוך התנועה הציונית, בין חובבי ציון החרדים והמשכילים ביישוב הישן שחברו אליהם מול החוגים בעלי גישות חברתיות ותרבותיות רדיקליות שסירבו להתקיים רק בזכות העבר ללא יצירה של קניינים תרבותיים חדשים . בין אלה...
אל הספר