431׀ יעקב שכביץ איש העלייה הראשונה כחרש תרבות בגישה אקטיביסטית של הגשמה לאומית . מאפיינים אלו הכתיבו את מאפייני התרבות הלאומית שיצרה . שכביץ דוחה גישות אלו . הוא מקבל את גישת הציונות הרואה חשיבות בעבר ההיסטורי, אך רק בהיותו כולל גם את זה שהתפתח בגלות . הוא שותף לדחיית העמדה הרבנית המטפיזית לגבי הגאולה, אך רואה את הגשמתה מתוך נקודת המוצא הדתית האמונית . לגביו, הקיום היהודי והניסיון ההיסטורי אינם חידה . העם היהודי ותרבותו הם עתיקי יומין ומיוחדים . הלאומיות המתחדשת נגזרת מרצף ההיסטוריה של העם . 'לאומיות', 'עם', תרבות' 'דת' אינם מושגים היסטוריים נפרדים לבחינת מהות הקיום היהודי . זו אינה 'אומה מדומיינת' ואין לה צורך להמציא את עצמה . המתיישבים אינם מצויים בתוך 'ריק' תרבותי שיש למלאו יש מאין . השיבה לארץ האבות, לאורח חייהם ולעצמאות הלאומית הם קו רצף של ההיסטוריה היהודית המחייבת את כל היהודים באשר הם . משיח בן דוד אכן יבוא, אבל אך ורק כאשר העם יממש בכוחותיו הוא את השיבה לארצו כדי 'לחדש ימינו כקדם' . שכביץ, המצוי בתפיסות ההיסטוריות המודרניות, מתעמת איתן בסרקזם . בהיסטוריה קיים סדר עליון ותכנית ...
אל הספר