011׀ יעקב שכביץ איש העלייה הראשונה כחרש תרבות כל המתיישבים פורצי הדרך היו בני היישוב הישן, אורתודוקסים שומרי מצוות — אורח חיים שבו דבקו גם עם שינוי מקום מגוריהם ועיסוקיהם . הקשר בין עבודת הכפיים לאורח החיים היה אפוא מעשי . היה בו מהכרת ערך העבודה ואהבת הארץ של יהודים דתיים אורתודוקסים אך הוא לא הבשיל לכלל אידאולוגיה של 'איכרות תלמודית' מדוברת, מדובבת וכתובה כפי שאנו מוצאים בכתבי שכביץ . אין לנו עדויות אם ידע שכביץ והכיר את העשייה הזו, אך מתוך מה שמצאנו על ידיעתו הרבה על הנעשה בארץ אף 71 ייתכן כי אישים אלו ואחרים היו זרז מעשי לגיבוש משנתו האידאולוגית בהיותו בגולה, המשתקפת בצירוף 'האיכר התלמודי' . קשר רעיוני חזק יותר אנו מוצאים עם המתיישבים בפתח תקווה בתרל"ח, ,1878 על אדמת אומלאבס, לאחר שנכשלו ניסיונותיהם בבקעת יריחו ועל האדמות שלעתיד קמה עליהן רחובות . היו אלה יואל משה סלומון, ר' דוד מאיר גוטמן, ר' אליעזר ראבּ, ועליהם נוספו אחר כך יהושע שטמפפר, ר' זרח ברנט, הרב אריה ליב פרומקין ואחרים . המוטו של מתיישבים אלו סוכם בידי שטמפפר בסדר פסח תרל"ט בפתח תקווה . 'ארץ ! הנה נמצאו לך גואלים . . . ל...
אל הספר