יעקב שכביץ — 'האיכר התלמודי' בארץ ישראל׀ 97 רגשותיו ומחליט לחפש עבודה בירושלים . הוא חומק מביתו וניגש לראות את הסתתים בעבודתם באתר הקמתו של בניין בית החולים 'ביקור חולים החדש' . ד"ר רפ דואג לו שם לעבודה זמנית ( בהסתייעו בתקדים של רב שנעשה לסתת בהיותו בן ארבעים וחמש ) וחיים לומד את המלאכה . שכרו נאה . הוא מסתגל מהר למלאכה זו . לשמחתו, העובדים מקיימים את התפילות כסדרן . הוא חש כי באמצעות העבודה הוא מתקרב לאדמה ולטבע . לאחר ימים רומז לו ד"ר רפ על האפשרות להעסיקו בעבודת בציר במושבות . משהובטח לו כי הוריו ימשיכו לקבל את כספי התמיכה עד שיוכל להעביר להם משכרו, יוצא חיים למושבה רחובות . את כעסו של אביו על כי בנו יהיה צמית בשירותם של המתיישבים הוא משכך בהבטחה שימשיך למלא את המצוות . האב מעניק לו את ברכתו המסויגת ומצייד אותו באזהרות למתיישבים לשמור את השבת ובעיקר להימנע מעישון בה . חיים יוצא ברכבת מירושלים . בביתר עילית הוא נזכר במכבים שדבקותם בקרקע הפכה אותם לגיבורי חיל . הוא חוזה בנופה היפה של המושבה עקרון וגאה בפועלם של מתיישביה, תוך שהוא ממלמל 'הארץ שלנו, הארץ שלנו' . הוא נאסף מהתחנה בידי פר...
אל הספר