יעקב שכביץ — 'האיכר התלמודי' בארץ ישראל׀ 93 הסופר ק"י סילמן מעיד, על סמך ריאיון רטרוספקטיבי עם שכביץ הישיש בערוב ימיו, כי אופי אורח חייו נעוץ כבר בשנותיו בכפר האוקראיני : "לעבוד אדמה" . מה הייתה עבודתו ? . . . הוא ישב בכפר, התבונן בסוס ובעגלתו, בפרה ובעגלתה ובשור בדישו . וגם — נהג, לפעמים, את השור הדש, וכיון דדש — דש . בדחילו ורחימו דש . כמקיים מצוה היה בעיניו . עם הספר ביד ועם התפלה בפה ועם נשיאת עינים לשמים "עבד" עבודת הקודש, עבודת השדה, כאבותינו 5 לפנים בשדמות ציון . עבודת האדמה עבודת קודש היא ומימוש אורח חייהם של האבות . היא בבחינת קיום מצווה . ספר ותפילה משולבים בה באופן בלתי נפרד . רק בציון ניתן לקיים מצווה זו . מכאן ההתחברות לתפיסה הציונית הייתה מהירה . הציונות אפוא היא בעיניו חובתו של האדם היהודי . אבותינו חרשו בשדות ציון ואנו ? היכן אנו ? וכלום עבודת ניכר זו מותרת לנו ? הרבים היהודים היכולים להיות אכרים ברוסיה ? ציון ! ציון ! ציון החרבה קוראת 6 ממרחקים : שוב, שוב ! ומנהמת כיונה : אוי לבנים שגלו מעל שולחן אביהם . . . כאיכר בגדרה, בין השנים 1893 - 1924 , מימש את אורח החיים שהקנה...
אל הספר