292 ןימ קריר מדגישים שהמניעים של אליטות פוליטיות הם מורכבים דיים כדי שבמקום או בזמן מסוים יהיה להם אינטרס ליישם מדיניות שהיא במקרה טובה לעניים . ושוב, הצד השני תקף באותה המידה . כוונות טובות הן כנראה רכיב חיוני במדיניות טובה, אבל יש גם להן גבול מסוים . מדיניות רעה מאוד נולדת לפעמים מתוך הכוונות הטובות ביותר בעקבות קריאה שגויה של הבעיה האמיתית : מערכות חינוך ציבוריות אינן מתאימות לרוב הציבור משום שכולם מאמינים שרק האליטות יכולות ללמוד . אחיות אינן מגיעות כלל לעבודה משום שאיש לא ניסה לוודא שיש ביקוש לשירותים שלהן ומשום שהציפיות לגבי מה שהן מסוגלות לעשות אינן ריאליות . לעניים אין מקום בטוח לחסוך בו כסף משום שממשלות מעמידות בפני המוסדות שמבחינה חוקית יכולים לשמור על החסכונות שלהם מגבלות חקיקה אבסורדיות . חלק מהבעיה הוא שאפילו כשיש לממשלות כוונות טובות, מה שהן מנסות לעשות הוא קשה באופן מהותי . במידה רבה, ממשלות קיימות כדי לפתור בעיות ששווקים אינם מסוגלים לפתור — כבר ראינו מקרים רבים שבהם בדיוק במקום שבו השוק החופשי אינו מסוגל למלא את תפקידו מסיבה כלשהי, התערבות הממשלה הכרחית . למשל, כשהורים...
אל הספר