64 פרק רביעי למשל, לעורר בילדים את צו הצייתנות . שי אומר על עצמו במפורש : "לפעמים אני חושב באמהרית, וזה משפיע על התרבות שגדלתי בה, ואני לא מתנתק . " החשיבה באמהרית כמוה כטיול במרחבי הילדות : מעוררת למודעות דרכי חשיבה והתנהלות שאולי ההסתגלות לתרבות החדשה השכיחה עד כדי תחושה של "נתק" מהעצמי טרום-העלייה, כפי שמנסח זאת שי . נראה כי הורים שמשחילים משפטים באמהרית ביום-יום רוצים לעצב את התנהגות הילדים בהתאם למציאות שאבדה להם, שבה הסמכות ההורית הייתה ברורה ומובנת מאליה . אבל המציאות בישראל שונה, וילדים שלמדו להתנהל בעברית כבר אינם מחוברים לקודים תרבותיים שהיו באתיופיה ; ולכן כמה משפטים בשפה שהם בקושי מבינים לא יהפכו אותם לילדים השקטים והצייתנים שהיו שם . אובדן השפה, בצירוף העובדה שהתרבות איננה מעודדת שיח ספונטני, בגובה העיניים, בין הורים לילדים, מותירים את הילדים הגדלים בישראל מנוכרים בתוך ביתם ומחוצה לו : לא מחוברים דרך האמהרית למורשת האבות ולא מחוברים דרך העברית להווי המקומי . למעשה, ילדים רבים הגדלים בישראל לא לומדים לשלוט היטב בשום שפה, ויש לכך השלכות קשות על ההתפתחות וההתקדמות בתחום הלימו...
אל הספר