258 פרק ארבעה-עשר נקודת המבט החדשה הנוספת שעלתה בכתובת זו היא תפקידנו כחוקרים- אקטיביסטים והפעולה של אגוניזם מגשר שהתגבשה בתהליך זה ויצרה את אזורי המגע האישיים או הסימבוליים בין השחקנים השונים . גם במחקרי הכתובות האחרות שימשנו לעיתים חוקרים-אקטיביסטים, מעצם העלאת הנושא לסדר היום המחקרי והמגע האישי שנוצר עם בעלי הבתים הפלסטינים, הדיירים ובעלי הבתים היהודים שמתגוררים בהם ואנשי המקצוע העוסקים בנושאים אלו . גם המושג בין הזכות לעיר לזכות השיבה שפותח במחקר על הכתובת ברחוב ז'בוטינסקי 37 בירושלים ( פרק 6 ) עובר כחוט השני בין הכתובות השונות, כאשר כל אחת מהן מציגה ביטויים אחרים של הזכות לעיר וזכות השיבה — הזכות לעיר של התושבים ה'נעלמים' של העיר וזכות השיבה הממשית ואולי גם הסימבולית בעצם הצגת הסיפור של המשפחה הפלסטינית שהתגוררה בכתובות הנחקרות ובגורל בעלותן על רכושן . יש בכך 'שיבה' מסוימת לתודעה היהודית-ישראלית, הגברת המודעות לנושא מושכח זה שמובילה גם לשינוי עמדות של יהודים בנושא . כך למשל בפרק 10 העוסק במיצב וכולל ראיונות עם מבקרים, ובפרק 12 שהתמקד בניתוח שינוי עמדות ותפיסות של סטודנטים שלמדו בק...
אל הספר