74 פרק שלישי לא משדרת את העושר שבפנים" ( שם ) . באותה כתבה מתארת הכתבת את ייחודו של הבית ואת יופיו הפנומנלי כתוצאה מהשיפוצים שנערכו על ידי המשפחה ומזכירה את האורחים המפורסמים שביקרו בבית, שכללו מוזיקאים ופוליטיקאים ישראלים ידועים . ב- 2009 יזם הבן את "החממה לאמנים ישראלים צעירים" והפך חלקים מהבית לגלריה . הנרטיב העולה מהראיונות — של ה'חורבה' אשר 'התגלתה' והפכה ל"הבית שנחשב עד היום לאחד הבתים היפים ביפו" — אינו ייחודי רק לצדף 8 אלא מופיע גם בנרטיבים של בניינים אחרים בשכונה . כך לדוגמה, הארכיטקט אילן פיבקו מתאר את קניית בית הצדף ( הצדף 20 – 23 ) בשנות השמונים : "כאשר קניתי את הבית לא היה בו משהו מיוחד, היה צורך בבנייה מחדש ושמירה על רוח המקום, רוח איטלקית [ . . . ] ביפו היו דברים פשוטים ללא יוקרה או יופי . אולי כאן הפכתי לאדריכל" ( אצל 147 . Monterescu, 2015, p ) . בריאיון נוסף הוא אומר : מדובר במבנה קנוני שאני רואה בו כעבודה הכי חשובה שלי . הוא לא מתעלם מהעבר ומההיסטוריה שלו אלא להפך, אני רואה בזמן כאלמנט עיצובי . את קירות הכורכר של המבנה הישן ראיתי כצורה מאוד יפה שאינני שופט על הבלייה,...
אל הספר