68 פרק שני לומר באופן ברור לאנשי המכינה שעדיף שיבחרו במקום אחר לפרויקט הבנייה המתוכנן, ואילו אחרים הביעו תקווה שאפשר יהיה לקיים דיאלוג פרודוקטיבי עם אנשי המכינה במטרה להשפיע על תוכניות הבנייה והשימוש במבנה לטובת הקהילה המקומית . נראה שעמדה זו של התושבים, שהיא יותר אגוניסטית במהותה, מתבססת על הכרה ביחסי הכוח הקיימים והערכה של היכולת להשפיע על המציאות העירונית, יחד עם תקווה להגיע להישגים ככל האפשר במסגרת המערכת הקיימת . כפי שהסבירה ל', פעילה פלסטינית בעיר, את הבחירה להשתתף בפגישה, "יש שתי אופציות, או שאני לא עושה כלום ומתבכיינת או שעושה ומתבכיינת" ( ל"ח, ריאיון מיום 2016 . 7 . 3 ) . כך, אף שאותם תושבים ופעילים שהסכימו להשתתף בפגישה המשותפת הכירו באפשרויות המוגבלות הקיימות עבורם להשפיע על הליך התכנון העירוני, הם עדיין האמינו בחשיבות של ניצול כל הזדמנות להשמיע את קולם, בתקווה לממש את הנוכחות המוגבלת שעדיין קיימת לפלסטינים במרחב העירוני . הפגישה עצמה, שנועדה להיות מרחב אגוניסטי המאפשר דיון ומשא ומתן, חשפה כמה מהתנאים והמגבלות לקיומה של אפשרות כזו במציאות העירונית העכשווית ביפו . תחילה, הציג...
אל הספר