פרק ד': נוף תרבותי – תבניות אדריכליות והנוף הבנוי

פרק ד' : נוף תרבותי – תבניות אדריכליות והנוף הבנוי | 311 לתיאור באמצעות אמנות גבוהה . הכוח המניע העיקרי של היצירה התרבותית באירופה עד לעת ההיא היה הנצרות, ועם שקיעת כוחה עבר הרגש הדתי אל הטבע והנוף . 909 בעצם הרגע, שבו החלה האנושות לפתח יחס זה אל הנוף, חל פירוד בין חיי האדם לבין הנוף, מאז החלו לתאר, בציור ובשירה, נופים, צמחים, נהרות גועשים או שקטים, שמיים, סערות, תושבים כפריים פשוטים על עגלותיהם וסוסיהם, ופעולות החיים הכפריות המתרחשות בנופים הללו : עגלת קש תקועה בנהר, אחוזות ומחזות כפריים, איכר ושוורים העוברים על גשר מעל נחל גועש . 910 ה"קודש" יוחס לפרטי טבע, כמו "ערימת עצים מקודשת זמן" והתשוקה ל"בקתה אשר מצלע הר, תשקיף על יערות, ועל גלי זרמים . . . " . 911 הטבע הטמיר היה עד לעת ההיא מקור לאיום בעבור האדם, שחי את ימיו בכפר או בעיר מוקפי חומות הגנה . הטבע הנשגב היה מקומם של שודדים, וביתן של חיות הפרא ; ההרים היו מטרד בדרכי התעבורה והתקשורת בין ערים וכפרים, ומקום מפלט לשולי החברה – לבריונים ולכופרים . טיפוס הרים ויציאה אל הנוף לשם הנאה נתפסו כמגוחכים, והיו ייחודים לאומנים ספורים, שעשו זא...  אל הספר