4-12 עיטורים

308 | אדריכלות נשכחת סיכום הכפרים העתיקים והמסורתיים, אשר הכרנו בהר, הם מלאכת מחשבת, מעין רקמה עדינה שנוצרה בתהליך ארוך שנים של בנייה . הכפר קשור אל המרחב הפיזי שבו הוא בנוי, ונובע ממנו : מהאילוצים הטופוגרפיים והאקלימיים, מחומרי הבנייה המקומיים ומהדרכים העוברות בו . השדות שבהם מתרחשת עבודת האדמה אינם רק מקור פרנסה ; הם חלק מנוף החיים של תושבי הכפר, והחקלאות איננה רק "עבודה" אלא אורח חיים . הכפר מכיל, מעצם קיומו, את המקום ואת האנשים שבנו אותו . תרבותם ואופי חייהם משתקפים בכל חלקיו של הכפר, כמו גם בכפר בכללו, לכן הוא חלק מהנוף . אנו יכולים להשתמש בניתוח הכפרים ובתבניות שנוסחו כאן כדי להבין כיצד נעשתה בניית הכפר למוכלת בנוף ולמשלימה אותו ; ואולי, מתוך כך, נהיה מסוגלים לתכנן גם היום כפרים ובניינים שאינם בנויים לעצמם, כחפץ, כמשאב חזותי או כ"שטח בנוי", אלא כמשלימים את הנוף ויוצרים על ידי כך את המונח שהזכרתי בהקדמה כ"נוף בנוי" . "נוף בנוי", כך כתבתי כהנחת מחקר, הוא מקום רעיוני, שבו נפגשים הנוף הטבעי, הפראי, והמעשה האנושי, ליצירה שהיא "יותר" ממה שהיה הנוף או הבנוי, כל אחד לכשעצמו . כעת, אנסה ל...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל