200 | אדריכלות נשכחת מרכזיים, שכל אחד מהם הוא מקבץ בתים גדול המיועד לבית-אב אחד, או לקהילה שאינה בעלת קרבת דם, והחיים במקבצי הבתים הכתיבו שותפות מסוימת בחייהם . 625 תמורות במקבצי בתים התקופה הישראלית תוכניות הבתים מצביעות על בתים צמודים, כאשר לכל יחידה כמה מרחבים, שאחד מהם הוא החצר . הכניסה מהחוץ – מרחבה פתוחה או מהרחוב – היא דרך חצר הבית ( 05 - 2 ) פנימה . כך עומדים הבתים הבודדים צמודים זה לזה, אך בלי קשרים מורחבים בין קבוצות המאוגדות סביב מרחבים משותפים . החיים מתנהלים בקוטביות שבין חללים פרטיים לבין חללים ציבוריים, בלי היררכיה מורכבת יותר של חללי ביניים . התקופה הרומית 627 בכל הכפרים, המגורים היו מאוגדים במקבצי בתים סביב חצרות משותפות בדרגות שונות, ותושבי המקבץ כולו היו שותפים באחזקתן . דיירי מקבץ הבתים, שלא היו בהכרח בעלי קרבת דם, השתתפו בניהולו והחליטו על אופן תפקודו . למשל, אם להתיר פתיחת בתי מלאכה ואומנות, אם לשכור שומר בשער הכניסה אליו, וכד' . לעיתים היה אחד מחדרי המקבץ משמש לצורכי אחסון של חפצים וסחורות . גם בית הכיסא, הביוב, האשפה ובור המים היו באחריותם המשותפת . חיים קהילתיי...
אל הספר