ד. הכפר בתקופה הביזאנטית

פרק ב׳ : הכפר בהרי יהודה | 89 הציבורי המרכזי ביישוב אין רחבה מרכזית, ומגיעים אליו באקראי . מכיוון שההעמדה הזאת חוזרת בקסטרה בשתי הכנסיות, וקיימת בכפרים רבים אחרים, 242 יש לבדוק את הבינוי הכפרי בכפר הביזאנטי, ולבחון את משמעותו . אופן סידור הבתים בגושים גדולים בין רחובות התוחמים אותם יוצר מבנה כפרי חדש : הרחוב ארוך מאוד וההולך בו צועד בין שני קירות גבוהים, אלה קירות הבתים הסמוכים . הכניסות לבתים נמצאות במרחקים גדולים מהרחוב, ושוב הליכה ברחוב . הרחוב הופך לציר תנועה חסר אתנחתות – אלה ההתרחבויות שהכרנו בגרעיני הכפרים בתקופות קדומות, שבהן החלל הציבורי מאפשר מפגשים חברתיים, פנים-שכונתיים . הבינוי הכפרי הביזאנטי הזה משנה את חיי הכפר, במובן המסורתי שלהם . תמורות דומות חלות בבית הכפרי : בבתי הפאר אנו רואים דגש על מרחבי מחיה גדולים ; אנו רואים עיטורים, פסיפסים, חיי תענוגות, יופי ועידון – אלמנטים המאפיינים תרבות עירונית . אלה מנוגדים לבתים הכפריים, עם בעלי החיים, עם המתקנים החקלאיים בחצר ועם הממגורות לאחסון התבואה . קיומם של אלמנטים אלה בחפירות מבטא דאגה אופיינית לאיכרים, עובדי אדמה . הביטוי הפיז...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל