סיכום: פולחני המפלגה והמאבק על ההון הסימבולי

' הצודקים והנרדפים ' 277 המחקר על המרחב התרבותי של קבוצה פוליטית, במקרה שלנו תנועת החרות, נערך בניסיון לפענח את הקוד התרבותי של הקבוצה . התהליכים בתנועת החרות והיותה חלק מהוויית השייכות לזרם הרוויזיוניסטי, אינם ייחודיים לה ; אלו הם תהליכים מובנים במערכת הפוליטית באשר היא – על כך מצביעים מחקריו של קרצר . הדמיון בין מהלכים שנקטו מנהיגים שונים זה מזה במפלגות שונות מחזקים טענה זו . תנועת החרות, שאנשיה היו הדור הצעיר של התנועה הרוויזיוניסטית, מרדה בתנועת האם שלה ובה בעת ביקשה להיות ממשיכתה . זה תהליך טבעי בכל מערכת חברתית . הגדרת הקבוצה את עצמה כמשפחה העצימה תהליכים אלו . התקופה שעסקתי בה בספר היתה תקופת המעבר של תנועת החרות מן השוליים התרבותיים פוליטיים במדינה אל המרכז . התהליכים המאפיינים התגבשות של כל קבוצה בסיטואציה דומה השפיעו אף על תנועה זו . היו מעורבים בהם אינטרסים שונים שביטאו את המאבק בין הצרכים הפרטיקולריים של קבוצות שהצטרפו לתנועת החרות לאינטרס הכללי של התנועה . במילים אחרות, זה היה מאבק על ההון הסימבולי הפנים- תנועתי . התוצאה היתה היווצרות פולחני המפלגה : הטקסים, המיתוסים, האיק...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב