391 108 . גולדה מאיר אל מנחם פרוש, ירושלים ירושלים, ב’ באלול תשל”א, 23 באוגוסט 1971 קיבלתי העתק מכתבך לשר המשטרה מיום ב’ מנחם-אב תשל”א ועליי להביע לך את תדהמתי על פנייתך לשר המשטרה ועל הטלת האשמה על השוטרים . יש במה להתבייש ונגד מה להתקומם ובמיוחד על כך שבחורים, שבגלל ‘מסירותם’ ללימוד תורה הם משוחררים מחובתו האלמנטרית של כל יהודי במדינה, לשרת בצבא, מוציאים את מרצם על ידי חילול שבת וידויי אבנים על שוטרים ועל אזרחים שלווים . כאשר יש ישיבות הנהפכות למרכזים שמהם נזרקות אבנים אין לפי דעתי בררה למשטרה אלא להיכנס גם לשם על מנת לשים קץ לשערורייה זאת המביישת אותנו, קודם כול בארץ ומכאן גם בעולם כולו . והערה אחרונה, גם השוטרים הפצועים הם יהודים, והם דווקא כן שירתו ומשרתים בצה”ל . מה שערבים אינם מעזים לעשות בירושלים, ליידות אבנים ביהודים, עושים דווקא בחורי ישיבה . אולי ידוע לך על מקרה אחד שמישהו מבחורים אלה הובא לדין על-ידי מישהו מראשי הישיבות ? צר לי והתפלאתי מאוד על שאתה לא רואה את הדברים באורם הנכון . בברכה, גולדה מאיר שר הסעד מיכאל חזני ( מימין ) עם חברי הכנסת שלמה לורנץ ומנחם פורוש ( משמאל ) ...
אל הספר