237 לקראת כינוס מועצת השרים בבריסל במרס ,1962 שבה היו אמורות להיות מוצגות המסקנות מבחינת היחסים של ישראל עם השוק המשותף, פנתה שרת החוץ לכמה שרי חוץ אירופים ובהם שר החוץ של בלגיה פול אנרי ספאק, בבקשה לקדם הסכם עם ישראל בעיקר לנוכח תלותה הכלכלית הרבה במערב אירופה והבעיות שקיומו של שוק אירופי יוצר עבור מדינה כישראל, שאינה חברה בשוק אך תלויה בו ( תעודה 69 ) . בישיבת האיחוד העולמי של מפא"י במאי 1962 הסבירה גולדה מדוע קיום קשרי מסחר עם השוק האירופי הכרחי עבור ישראל : 'בשביל ישראל זה הכרח חיים להיות קשורה באיזה אופן שהוא עם השוק המשותף האירופי . אילו היה שורר שלום באזורנו, לא היינו מבודדים כל כך מקשרים עם אירופה . אבל כאשר מסביב פועל נגדנו חרם כלכלי מצד ארצות ערב, מובן מאליו שאנו צריכים להתבסס במידה מרובה ביותר על קשרים עם השוק האירופי המשותף . אנחנו קונים אצלם ומוכרים להם . יותר משני שלישים של הייצוא שלנו מיועדים לארצות אירופה, בייחוד התפוזים' . בדברים אלה כיוונה גולדה לכך שספרד ואיטליה יוכלו לספק לארצות השוק המשותף את תפוזיהן במחיר זול מזה שישראל תוכל לספק . 29 בסופו של דבר קיבל השוק המשותף...
אל הספר