ד. הסכמה ומחלוקת עם ההסתדרות הכללית בימים של רתיחה בשוק העבודה

145 הממשלה לדאגה לכל סכסוכי העבודה שקורים במדינה, על אחת כמה וכמה אם זה סכסוך עבודה הנוגע לממשלה [ . . . . . ] . אני רואה אותה כמומחה בעניינים אלה וכיועצת ראשית של הממשלה' . 167 אלא שגולדה התייצבה בעניינים אלה כגדולת התובעים מן ההסתדרות להתחשב בצורכי המדינה . היא גרסה שכל עוד שורר מצב כלכלי חמור במדינה ומתקיימת עלייה רחבת ממדים אין לדבר על העלאות שכר שאינן קשורות בהגברת התפוקה ושיפור פריון העבודה, 168 מה גם שהעלאות אלה יש בכוחן כדי להביא להגברת האבטלה . 'לא יכול להיות טוב לפועל בארץ או לציבור הפועלים בארץ בזמן שרע למדינה', אמרה לחברי הוועד הפועל של ההסתדרות . 169 כמו כן טענה, בהתאם לתפיסתה השוויונית, שצריך למנוע ככל האפשר את היווצרותם של פערי שכר גדולים בין עובדים ותיקים ומאורגנים היטב לבין מי שזה מקרוב באו ואינם זוכים להגנה ולתנאים של הוותיקים . בשלהי 1951 התקבלה בממשלה, בהסכמת ההסתדרות, החלטה בדבר הקפאת שכר כללית במשק . ההקפאה נמשכה עד 6 / 1955 אך לא הרגיעה את מערכת יחסי העבודה, נהפוך הוא . ככל שחלפו השנים ומדיניות הקפאת שכר היסוד נמשכה, גם בזמנים של שיפור במצב הכלכלי, כן גברה ההתמרמ...  אל הספר