פרק 5: כעס וערנות

77 כעס וערנות על אף הכשרתו כתלמיד זן, אקידו מ"הסיפור על שני נזירים" לא היה מודע לכך שהוא נושא איתו כעס . אדם יכול להיות אחוז כעס עמוק ומתמשך בלי להיות מודע לכך או להכיר בכך, אפילו כשהדבר גלוי לעיניהם של אחרים, כמו שכעסו של אקידו היה גלוי לעיניו של טנזן . זה כל פעם מצחיק מחדש כשאומרים לאדם שצועק עד שפניו מאדימים, "אתה לא צריך לכעוס כל כך . " והוא מתריס, "אני לא כועס ! מה גורם לך לחשוב שאני כועס ? " כוחות רבים חוברים יחד לגרום לאדם לכבוש את כעסו ולהסתיר אותו מעצמו . בפגישות הראשונות בטיפול פסיכולוגי קורה לא פעם שהמטפל שואל, "זה לא עורר בך כעס ? " והמטופל מוחה, "לא, לא כעסתי בכלל," עד שבסופו של דבר המסכה נושרת . יש כאלה שגדלו במשפחה שבה אי אפשר לבטא רגשות כעס . אחרים אינם מוכנים להודות בכעסם, מפני שהם תופשים את הכעס כפסול, או אסור, או רע, ומתביישים להכיר בו או להודות בו בפני אחרים . הם אולי גם חוששים מפני מה שהם עלולים לעשות, או שהדבר יגרור תגובת-נגד תואמת, אם יבטאו את כעסם באופן גלוי . או כלשון הביטוי הפופולרי : הם לא רוצים "לקחת בעלות" על הכעס שלהם או על הדרישות שבבסיסו . הם רוצים לשמר ...  אל הספר