י ו צ ר ו ת ר ב י ש מ ו א ל ה ש ל י ש י 194 הפייטן מצטמצם בנושא עקרותה של רבקה וקשיי הלידה ומקדיש להם את האופן ואת מחציתו של גוף היוצר בלבד . מכאן ואילך הוא מרגיש את עצמו חופשי לעסוק בנושא האהוב עליו , ישראל והאומות . עשיו זוכה למנה גדושה של כינויי לעג – עצבונית לעומת הדס , קוץ מסוכן , חזיר בר , בכרה מסרכת דרכיה . גם אם הוא דומה בחיצוניותו למרגלית לוחשות בפנים גחלי הרוע שלו , שהרי את חרבו הוא מסתיר תחת בגדיו כליסטיס מזוין . בחתימת החטיבה השלישית של גוף היוצר מקבל הצבע האדום את מלוא התוקף , כשהפייטן חוזר ומזכיר אותו שבע פעמים לפני שהוא חותם אחרי מילות ההצעה ׳הא לפיכך׳ בדברי הפסוק ׳על כן קרא שמו אדום׳ . אל פסוק זה כמו אל שאר פסוקי החתימה בגוף היוצר הזה הפייטן מגיע בלא מאמץ ובלא להביא ממרחק לחמו . פסוקי הפרשה כמות שהם מזמנים לו את נקודות הפואנטה בלא קושי . במי כמכה משתבח האל המבזה את עשיו חסר התרבות ומרומם את יעקב הצנוע . בה׳ מלכנו לעומת זאת , מציג הפייטן את עליונותו החומרית של עשיו המתנכל ליעקב וכובל את מנהיגיו באזיקים ומשליך אותם לכלא . ועד מתי זועק את זעקת התקווה ׳מתי ימשול חלק בשעיר׳ ...
אל הספר