קיום כל עיצורי השורש בגזרת הכפולים והרחבה לפעלים מרובעים

י ו צ ר ו ת ר ב י ש מ ו א ל ה ש ל י ש י 100 שלא כמנחם ושלא כדרכו של השלישי נהג דוד בן אברהם אלפאסי בערך ס״ך שלו בצרפו את ׳סכתה 250 באף׳ ) אי׳ ג , מג ( ואת ׳סכתה בענן׳ במחלקה אחת של ׳מניעה׳ ו׳סיכוך׳ . את לשון ׳חיל׳ ביקש הפייטן לפרש כלשון ׳חלחלה׳ ב׳אהבה׳ לפרשת בחוקותי . בזיקה ל׳כל המחלה׳ הנזכרת בתוכחה ובניסיון להדגיש את הפחד הנורא דווקא , זה שאין לו מרפא , הוא השתמש בלשון חי״ל , אבל הוא היה בעיניו , כנראה , רב-משמעי כל כך עד שצירף אליו באיחוי בלתי מקושר 251 ערך מוסף יש לטכניקהאת לשון חלח״ל החד-משמעי : חַלְנוּ חֻלְחַלְנוּ מֵאֵין עֲלוֹת אֲרוּכָה וָתַעַל . הזאת בהעשירה את השיר במשחקי צליל בלתי נדלים , תוך שימוש בצורות המרובעות שהן עצמן בעלות נוכחות מוגברת בין הקולות של הטור השירי . רשב״ה ראה בוודאי את הצורות המורחבות 252 גם המעבר מפעליםכמתנהגות על דרך הפיאור ) תפכ׳ים ( שתיאר רס״ג בספר הדקדוק שלו . דו-עיצוריים להכפלה על הדרך הארבע עיצורית היה לכאורה מובן וחלק יותר . חיבה יתרה נודעה לו לשמואל השלישי לצורות פלפ״ל המרובעות שהן לכאורה חד-משמעיות הרבה יותר מן הצורות הדו-עיצוריות . מקצתן כנראה אף גזר...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי