הרחבת אוצר המילים מתוך אילוץ תרבותי: מילים זרות

מ ב ו א 85 קלירי לראש השנה נלחמים בגזֵרה באמצעות התפילה בקול ובאמצעות השופר : גְּזֵרַת דָּת וָדִין / אִם 181 חֻיַּבְתִּי בַדִּין / / גְּרוֹנִי יְעַכֵּב מוֹדַע דִּין / בְּקוֹל עִם שׁוֹפָר . אחרון גאוני בבל הגדולים , רב האי , נהג לכלול אף במקום הבולט של החרוז מילים זרות שנקלטו בלשון חכמים מן היוונית , מן הרומית ואף מן הפרסית , והוא בוודאי ראה בזה קישוט לתפארת השיר . במילות החרוז של השיר החד-חרוזי אשר כתב לכבוד ר׳ יהודה בן יוסף ראש הסדר בקירואן הוא שילב , למשל , את המילה ׳לבלרה׳ הרומית וכן את ׳סלרה׳ הפרסית ואת המילים היווניות ׳קתיגורה׳ , 183 כאשר כתב שמואל הנגיד 182 ואף ׳פולרה׳ ו׳קילורה׳ . ׳קתדרה׳ , ׳קלסטרה׳ , ׳קולמרה׳ , ׳אכסדרה׳ ברבות הימים , בשנת ,1038 קינה על מות רב האי , כתב אותה שלא במקרה באופן ש׳מהלך סגנונה בלשון דומה ללשון המשנה׳ ) בכתובת השיר : וג׳רי לפט׳הא עלי לגה מת׳ל לגה אלמשנה ( . בשיר 184 אין צריך לומרהכתוב בחריזת-ִיָּה חורזות המילים ׳פרהסיה׳ , ׳אכסניה׳ , ׳פרקמטיה׳ וכדומה . ששירת תור הזהב בשיאה כבר הסתייגה מן המהלך הזה הסתייגות גמורה . ר׳ אברהם אבן עזרא ביקר את הפייטנים בעלי הלשון המעור...  אל הספר