ה' מלכנו והסגנון האישי של שירי תלונה

מ ב ו א 77 החבר יזכה׳ או אף ׳שמואל בר הושענא׳ . החתימה ׳שמואל׳ באה בראשי חמשת טוריה של המחרוזת הראשונה וכן ׳יזכה׳ או ׳החבר יזכה׳ או ׳בר הושענא׳ – בראשי ארבעה דו-טוריה או בראשי שמונה צלעיותיה של המחרוזת השנייה . המבנה המורחב של פיוטי ה׳ מלכנו מזכיר במידה רבה את המבנה של מחרוזת ופזמון , אף על פי שהמילה פזמון לא נרשמה מעולם בראש אחת ממחרוזות המשנה שהמילים ׳ועד מתי׳ באות דרך 159 הבחנה פרוסודית בין שני חלקי ה׳ מלכנו כבר הנהיג ר׳ יוסף אלברדאני , החזן הגדולקבע בראשן . מבגדאד , בדור שלפני ר׳ שמואל השלישי . זאת הוא עשה באופן בולט בשני פיוטי ה׳ מלכנו שכתב לשבת פרשת שקלים ולשבועות . שני הפיוטים המתאפיינים בריבוי של לשונות שאלה פותחים בשאלות ׳איה׳ : איה סופרים ואיה שוקלים , איה רועים ואיה עדרים וגם בשאלות ׳איך׳ : ועתה . . . 160 הפיוטים האלה עשו , כנראה , רושם גדולאיך . . . ובטלו ממנו . . . וכל כיוצא באלה לשונות תמיהה . בזמנו עד שרב האיי גאון מצא מקום לחקות אותם בפיוט ה׳ מלכנו שכתב ליום הכיפורים ׳אַיֵּה אִישִׁי 161 וְאַיֵּה אִשִּׁי . . . זָכוֹר תִּזְכּוֹר וְתָשׁוֹחַעָלַי נַפְשִׁי׳ , וכן עוד בהמשך במילות הח...  אל הספר