מ ב ו א 61 ואילו התפילה נאמרת בכיוון ההפוך בלשונות פנייה של ציבור אל אלוהיו . אין להתפלא משום כך על שנהגו להתאים מקראות שנבלעו בתוך התפילה לסגנון השיח של פניית המתפללים אל נמענם האלוהי . כך נעשתה אפילו לשון התפילה של הנביא ירמיהו ׳רפאני ה׳ וארפא הושיעני ואושעה׳ ) יר׳ 127 ללשונו של הציבור המבקש על צרכיויז , יד ( בברכת הרפואה הכלולה בשמונה עשרה בנוסח בבל בלשון רבים ׳רפאנו ה׳ ונרפא הושיענו וניושעה׳ . בעניין השינוי בברכת הרפואה דן כבר אבודרהם בפירושו לברכת הרפואה , וכך הוא אומר : ׳ואף על גב דאמרינן בתוספתא : כל הכתוב לרבים אין מְכַנִּין אותו ליחיד , ליחיד אין מְכַנִּין אותו לרבים 128 הקורא פסוק ככתבו בזמן שמכוין לקרות אינו רשאי לשנות מרבים ) מגילה ג , מא ( , פרש הרמ״ה , ליחיד או מיחיד לרבים , אבל פסוק או תפלה שאין כוונת הצבור לקרותם אלא להתחנן דרך תפלה 129 כינויובקשה הרי הן כשאר תפלות , ורשאין לשנות כפי צורך השעה ולפי ענין תחנתם ובקשתם׳ . ) מכנים בעריות וכדומה ( הוא אמנם שינוי הגוף המדבר כדי לא לפגוע בנמען , וכגון בניסוח : ערות אביו לא יגלה במקום ׳ערות אביך לא תגלה׳ וכל כיוצא באלה , והוא אינ...
אל הספר