גוף היוצר המחוטב

מ ב ו א 39 הפייטן לדחוס לתוך טור שירי אחד שתי דרשות . בגודש חומרי המדרש ובאורך הטורים היה רשב״ה יחיד ומיוחד . נקודת הכובד והשיא של כל חטיבה וחטיבה בגוף היוצר המחוטב נעוצה במחרוזת האחרונה שבה , הרביעית . מצד המבנה היא ניכרת במילת הפתיחה שלה הזהה דרך קבע למילה החותמת את המחרוזת שלפניה , השלישית , וכן בחתימתה הקבועה במילה ׳קדוש׳ המתייחסת לאל ולמעשיו בבריאה . מחרוזת זו , המסומנת בראשה בשם ׳פזמון׳ אפשר שגם הייתה מבוצעת בפי קבוצת 70 משוררים קטנה שהמילה החוזרת הייתה לה אות וסימן להצטרף אל הביצוע . מחרוזת הפזמון מיוחדת במינה לא רק מבחינה צורנית אלא גם מבחינת תכניה . הדבר ניכר כבר בשלביו המוקדמים של הסוג . בגופי היוצר של ר׳ יוסף בירבי ניסן , אשר חי לפני הכיבוש הערבי 71 בפיוטי רשב״ה מחרוזתבעיר נאוה שבגולן , מחרוזת הפזמון כתובה בסגנון של תפילה ובקשה . הפזמון , שלא כבכל שאר המחרוזות , לא הייתה חייבת לחתום בפסוק מפסוקי פרשת השבוע , אלא הייתה יכולה לחתום בכל פסוק מקראי שהוא לפי בחירתו של הפייטן . המעבר המיוחד של המחרוזת השלישית מן המהלך הרגיל של סופי המחרוזות לקראת פסוק הקדושה ׳קדוש קדוש קדוש ה׳ צבא...  אל הספר