בסבך הפוליטיקה הפנימית בפסטאט

י ו צ ר ו ת ר ב י ש מ ו א ל ה ש ל י ש י 30 וגרמו עווני ונפטר אבי מרי אדוננו הריני כפרת משכבו / ואני במדינת דמשק ולא זכיתי להתעסק בו / כי הייתי במיני תחלואים / יוצאים ובאים / ושגושים / ושבושים / במדינה ובדרכים / וכאשר היה רֶוַח כמעט בעולם , אמרתי / אלך אל מצרים , ולא התמהמהתי / ויצאו עלינו לסטים / טורפים וחוטפים כעיטים / ומידי מות נצלנו אחרי חבּורות / מרות / ונמלטנו 50 כמה פעמים מזעף הים וגליו / ופישון ועקולי שביליו . אלחנן ב״ר שמריה כתב את הדברים לאחר שכבר עשה את דרכו בים ובמעלה הנילוס ) ׳פישון׳ ( ועיקוליו , אל פסטאט ) ׳מצרים׳ ( . השמועה על מות אביו הגיעה אליו כשהיה חולה . לאחר שהבריא הוא נאלץ להתמודד עם סערות הים בנסיעה באנייה וכנראה גם עם סערות היבשה בערי הנמל השדודות . כל זה יכול היה להימשך חודשים ארוכים בו בזמן שהקהילה הייתה כצאן בלא רועה . השלישי לא במקרה הזדמן בפסטאט בימי אבלו של ר׳ שמריה בן אלחנן . מצבה של הקהילה לא היה קל . עם מותו של המנהיג הגדול , ר׳ שמריה , התרופפו קשרי החסות שהעניקו השלטונות ליהודים בפסטאט , ומסתבר שזה היה גם הרקע להתפרעות ההמונים בשעת ההלוויה של החזן המקומי...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי